#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 מה הזכות שתולה במים המרים?	"סתמא דגמ' הבינה שאין לומר זכות תורה שהרי אינה מצווה ועושה, אלא זכות מצוה שמגינה מהיסורים אף בשעה שאינה עוסק בה.<p dir=""rtl"">רבינא אמר לעולם זכות תורה, ואף שאינן מצוות, בזכות דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא, חולקים שכר איתם.</p>"	סוטה כא.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. מה החילוק בין תורה למצוה (למסקנא)?<p dir=""rtl"">מתי נאמר &quot;אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו&quot;?</p>"	"&quot;כי נר מצוה ותורה אור&quot; תלה הכתוב את המצוה בנר שאינו אלא לפי שעה (חיי שעה) ואת התורה באור שהוא לעולם (חיי עולם &lt;ע&quot;פ מהרש&quot;א וע' תוס'&gt;) למסקנא דרבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא {מהיסורים} ומצלא {מן החטא}, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא, מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא.<p dir=""rtl"">ד&quot;א מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה...עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה. </p><p dir=""rtl"">...בוז יבוזו לו - לא כשמעון אחי עזריא וכר' יוחנן דבי נישאה (שעזרו לת&quot;ח בממון מתחילה כדי שיוכלו ללמוד) אלא כשבנא והלל שרק אחר שהלל עסק בתורה רצה שבנא לחלוק עמו.</p>"	סוטה כא.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 2 הוא היה אומר (ר' יהושע) חסיד שוטה (טובעת) ורשע ערום (7 מטעים, דינר, עצה, עצה, מכריע, מיקל, לא שימש)... הרי הלו מבלי עולם' מהם?	"חסיד שוטה - כגון שאשה טובעת בנהר והוא אומר שאין זה דרך ארץ להסתכל עליה ולהצילה.<p dir=""rtl"">רשע ערום - רבי יוחנן: זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו. </p><p dir=""rtl"">ר' אבהו: זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז.</p><p dir=""rtl"">רבי אסי אמר רבי יוחנן: זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין {ביתומים}</p><p dir=""rtl"">אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל {באומר אחריך לפלוני} </p><p dir=""rtl"">רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: זה המכריע אחרים באורחותיו. </p><p dir=""rtl"">רבי זריקא אמר רב הונא: זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים. </p><p dir=""rtl"">עולא אמר: זה שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים.</p>"	סוטה כא:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: האם יש מצוה או איסור ללמד את בתו תורה ומדוע?	"בן עזאי אמר חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות היא תלתה לה.<p dir=""rtl"">ר&quot;א אומר כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות דכתיב &quot;אני חכמה שכנתי ערמה&quot; כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה בו ערמומיות [ורבנן למדו מכאן שאין ד&quot;ת מתקיימים אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהם, ור' יוחנן אמר במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא].</p><p dir=""rtl"">ר' יהושע אוסר מטעם אחר דרוצה אשה בקב ותפלות עמו מט' קבין ופרישות.</p><p dir=""rtl"">(תוס' הביא דעת ר&quot;א בן עזריה בחגיגה שנשים באות במצות הקהל לשמוע, הרי שלימודם הוא כדי ללמוד ולא שאם תשתה תדע וכו', וע' ברמ&quot;א יו&quot;ד רמ&quot;ו ו' ובאחרונים שם.)</p>"	סוטה כא:		ג'
